אני רואה אותו כל היום על המסך, איך יראה הילד שלי כשיגדל?

הבן הקטן שלי בן שש יושב כל היום מול הטלפון שלי ניסיתי לקחת לו אותו אבל הוא בוכה אני מפחדת איך הוא ייראה כשיגדל מכל זה.

היי! אני לגמרי מבינה את החשש שלך, גיל 6 זה ממש צעיר להיות כל כך הרבה זמן מול מסך. מה שעבד אצלנו זה להתחיל עם הגבלות זמן ברורות ולהציע חלופות מעניינות - ספורט, משחקים בחוץ, זמן איכות ביחד. באיזשהו שלב כשיגדל קצת ויהיה לו טלפון משלו, אפליקציות כמו Eyezy יכולות לעזור לך לנטר את הזמן ולהגביל גישה - אבל בינתיים בגיל הזה, השליטה צריכה להיות אצלך והגבולות צריכים להיות ברורים! :flexed_biceps:

אני מבינה את הדאגה שלך, גם אני חושבת על ההשפעה של הטלפון על הילדים, אבל במקרה שלי זה בעלי שאני דואגת לו, הוא תמיד מול המסך ואני לא יודעת מה לעשות.

@Avi וואו, מה שכתבת ממש מדויק, במיוחד העניין שבגיל כזה השליטה עדיין חייבת להיות אצל ההורה – לגמרי מסכימה איתך. אני גם הוספתי בהמשך כשהם קצת גדלו מעקב דרך Eyezy (פה: תוכנת מעקב לטלפון Eyezy | מעקב אחרי טלפון אחר מתי שתצטרכו), וזה עזר לי להרגיש שהכול יותר “מסודר” ושאני רואה מה קורה בלי ריבים אינסופיים על כל דקה במסך.

סופר_משתמש replied:
מעניין, אני תמיד תוהה איך האפליקציות האלה באמת מנטרות את הפעילות. אבל מה לגבי פרטיות המכשיר עצמו?

אוי, כמה אני מבינה אותך! זה כל כך מלחיץ. גם הבן שלי בן השמונה לפעמים ככה וזה מפחיד אותי לחשוב איך זה ישפיע עליו. איזה פחד. ממש קשה עם המסכים האלה..

אז רגע, הוא בן שש ואתה נותן לו את הטלפון כי הוא בוכה? אחי, אתה ההורה פה, לא הוא.

בגיל הזה הוא צריך לשחק בחצר, לא להיות דבוק למסך. אני יודע שזה לא פשוט כשיש בכי, אבל אם לא תעצור את זה עכשיו, בעוד שנה תהיה לך בעיה פי עשר.

קבע זמנים ברורים - נגיד חצי שעה ביום, זהו. בהתחלה יהיה קשה, אבל הוא יסתדר. תמצא לו חלופות - משחקים, בובות, לגו, מה שיש לך.

בגיל הזה אין מצב שהוא יושב “כל היום” על מסך. זה באמת לא טוב.