בריונות ברשת היא בעיה הולכת וגוברת בארצות הברית. מדי שנה, יותר ויותר ילדים ובני נוער נופלים קורבן להטרדות והתעללויות באינטרנט. גם אם ילד מעולם לא היה קורבן לבריונות ברשת, ייתכן שהוא היה עד לכך שמישהו אחר הותקף ברשת.
ידוע כי כ-7 מתוך 10 ילדים חווים בריונות ברשת לפני גיל 18. לרוב, בריונות ברשת מתרחשת בפלטפורמות מדיה חברתית פופולריות, כגון פייסבוק וטוויטר.
משמעות הדבר היא שיותר ילדים הופכים לקורבנות, שכן מספר המשתמשים ברשתות החברתיות גדל באופן דרמטי למרות הסיכון הגבוה להיתקל בבריונות.
תוכן העניינים
אופי הבריונות ברשת
בריונות ברשת דומה לבריונות המסורתית, הכוללת הטרדה מילולית ופיזית או השפלה של אדם אחר בחיים האמיתיים. בריונות ברשת יכולה להתבצע אך ורק בכתב או באמצעות סרטונים, שכן התוקף עשוי להימצא במרחק של קילומטרים רבים מהקורבן.
האתר "Ditch the Label" מגדיר בריונות ברשת כך:
בריונות ברשת היא שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות במטרה לפגוע, להשפיל, לאיים, להטריד או להתעלל באדם אחר.
למרות שחלק מהאנשים ששולחים הערות והודעות פוגעניות לאחרים אינם רואים עצמם כבריונים ברשת, הם למעשה בדיוק כאלה. כל אחד הופך לבריון ברשת אם הוא נוקט בפעולות הבאות:
- להטריד אדם אחר באינטרנט;
- לעג, לבזות או להביך אנשים אחרים;
- להתחזות לאדם אחר;
- איום לפגוע פיזית באדם אחר או להורגו;
- לעקוב אחרי מישהו אחר ברשת;
- להפיץ שנאה על רקע גזע, נטייה מינית או מגדר;
- לעודד אחרים לבצע פשעי שנאה.
למרבה הצער, בריונות ברשת אינה רק משחק תמים של ילדים. לעתים קרובות היא מובילה לתוצאות חמורות למדי, החל ממצב נפשי פגיע של הקורבן וכלה במותו כתוצאה מהתאבדות.
ברוב מדינות ארצות הברית, מעשים מסוג זה נחשבים לעבירות פליליות, וחוקי הטרדה ברשת הרלוונטיים קובעים את העונש.
מהן החוקים הפדרליים בנושא בריונות ברשת?
בריונות ברשת כשלעצמה אינה מהווה עבירה פלילית, ואין חוק פדרלי האוסר עליה. עם זאת, אם היא כרוכה במעשים אסורים, כגון איומי אלימות, שיתוף תוכן מיני מפורש, הפצת פורנוגרפיה של קטינים, הטרדה או הסתה על רקע תרבותי, דתי או מיני, היא עשויה להיחשב כהטרדה ולהישפט בהתאם לחוקי זכויות האזרח הפדרליים.
על פי החוקים בארה"ב בנושא בריונות ברשת, מקרים מסוימים של בריונות ברשת נכללים בתקנות הנוגעות להטרדה או להתעללות. משמעות הדבר היא שמקרים מסוימים עלולים להגיע לבית משפט אזרחי או להוביל להגשת כתבי אישום ולתביעה פלילית בגין עבירות הנכללות בחוק הונאה ושימוש לרעה במחשב (CFAA).
אם בריונות ברשת כוללת פעולות כלשהן שתוארו קודם לכן במאמר זה, יש לדווח על כך לרשויות אכיפת החוק המקומיות.
באילו מדינות קיימים חוקים נגד בריונות ברשת?
החוק בנושא זה עשוי להשתנות ממדינה למדינה בארצות הברית, והחוק בנושא בריונות ברשת אינו יוצא מן הכלל. לכל מדינה יש תקנות משלה בנוגע לבריונות ברשת ולהשלכותיה.
לפיכך, העונשים על בריונות ברשת משתנים גם הם ממדינה למדינה. בפרט, הם יכולים לנוע בין השעיית התלמיד המציק מבית הספר ועד לכליאתו בכלא.
אתה יכול למצוא מפה הצגת החוקים בנושא בריונות ברשת לפי מדינה באתר StopBullying.gov, אתר רשמי של ממשלת ארצות הברית.
אם אתם או ילדכם סובלים מבריונות ברשת, תוכלו לדווח על כך מיד לרשויות אכיפת החוק המקומיות. אנו ממליצים לכם לבדוק את החוקים במדינה שלכם כדי לברר מה בדיוק נחשב לעבירה הקשורה לבריונות ברשת באזורכם.
איך אוכל למנוע מילד שלי להיות קורבן לבריונות ברשת?
ילדים רבים מסתירים את התנהגותם ברשת מההורים כדי למנוע תגובה מוגזמת. משמעות הדבר היא שייתכן שלא תהיו מודעים לכך שילדכם סובל מבריונות ברשת (או שהוא עצמו מבריון) במשך זמן רב. עם זאת, תוכלו לזהות בריונות ברשת אם תדעו מה ילדכם עושה ברשת.
אחת הדרכים המוכחות לברר מה קורה בסביבה הדיגיטלית של הילד היא להתקין אפליקציית בקרת הורים בטלפון שלו. בעזרת כלי ניטור, כמו Eyezy, הורים יכולים להיות מעודכנים בכל עת עם מי הילדים שלהם מתקשרים באפליקציות הרשתות החברתיות.
אם אתם חושדים שילדיכם סובלים מבריונות ברשת, תוכלו להשתמש ב- Eyezy כדי לאסוף ראיות להתעללות ולהשתמש בהן נגד העבריין. אך חשוב מכך, אפליקציית הפיקוח ההורי יכולה לעזור לכם למנוע את הטרדת ילדכם על ידי הגבלת הגישה לאתרים ולאפליקציות מזיקים בטלפון או בטאבלט שלו.
כיצד החקיקה מגנה על משתמשי הרשתות החברתיות מפני בריונות ברשת?
לחקיקה תפקיד מכריע בהגנה על משתמשי הרשתות החברתיות מפני ההשפעות המזיקות של בריונות ברשת. על רקע העלייה המתמשכת בהטרדות ברשת, מדינות רבות הנהיגו חוקים מחמירים כדי להגן על אנשים, ובמיוחד על קטינים, מפני התעללות דיגיטלית. כך מסייעות המסגרות החוקיות במאבק בבריונות ברשת ברשתות החברתיות:
1. הפללת הטרדות ואיומים ברשת
מדינות רבות חוקקו חוקים המגדירים בריונות ברשת כעבירה פלילית. חוקים אלה מתייחסים להתנהגויות כגון שליחת הודעות מאיימות, הפצת מידע כוזב והטרדה מקוונת. העבריינים עלולים להיענש בקנסות, בצווי הרחקה או אפילו במאסר, בהתאם לחומרת מעשיהם.
- דוגמה: בארצות הברית, חוקים כמו ה- חוק למניעת בריונות ברשת להפליל הטרדה ברשת, בעוד ש- חוק התקשורת הזדונית, 1988 בבריטניה החוק מכוון נגד הודעות מאיימות או פוגעניות.
2. אכיפת האחריות של הפלטפורמות
החקיקה מחייבת לעתים קרובות את פלטפורמות המדיה החברתית לקחת אחריות על בטיחות המשתמשים. על הפלטפורמות ליישם כלים לדיווח על התעללות, להסיר תוכן מזיק בהקדם ולהגן על נתוני המשתמשים.
- דוגמה: ה חוק שירותי הדיגיטל של האיחוד האירופי (DSA) מחייבת את הפלטפורמות לפקח על תוכן מזיק ולספק מנגנוני דיווח שקופים.
- דוגמה: באוסטרליה, ה- חוק הבטיחות ברשת, 2021 מעניק לרשויות את הסמכות לדרוש הסרת תוכן פוגעני בתוך 24 שעות.
3. הגנה על קטינים וקבוצות פגיעות
חוקים ספציפיים מתמקדים בהגנה על קטינים, שהם הפגיעים ביותר לבריונות ברשת. חוקים אלה מחייבים לעתים קרובות את בתי הספר וההורים לחנך את הילדים בנושא בטיחות ברשת, ומטילים עונשים חמורים על בני נוער המעורבים בבריונות ברשת.
- דוגמה: ה חוק הגנת הפרטיות של ילדים באינטרנט (COPPA) בארה"ב מגביל את איסוף הנתונים מילדים מתחת לגיל 13, ובכך מצמצם את חשיפתם לסיכונים ברשת.
4. חוקי הגנה מפני השמצה והגנה על הפרטיות
בריונות ברשת כרוכה לעתים קרובות בהפצת מידע כוזב או פוגעני. חוקי הדיבה והפרטיות מגנים על הקורבנות בכך שהם מאפשרים להם לנקוט בצעדים משפטיים נגד מי שפוגע בשמם הטוב או מפר את פרטיותם ברשת.
- דוגמה: במדינות כמו קנדה קיימים חוקים נגד הטרדה פלילית והוצאת דיבה, המעניקים לקורבנות דרך לדרוש צדק.
5. חובת דיווח ותמיכה בקורבנות
חוקים מסוימים מחייבים את פלטפורמות המדיה החברתית ואת המוסדות לדווח על מקרים חמורים של בריונות ברשת לרשויות אכיפת החוק. בנוסף, ממשלות מממנות שירותי תמיכה כדי לסייע לקורבנות להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של הטרדה ברשת.
- דוגמה: בארצות הברית, בתי הספר נדרשים לעתים קרובות לדווח על מקרי בריונות, לרבות מקרים המתרחשים ברשת, בהתאם לחוקי המדינה למניעת בריונות.
החקיקה ממשיכה להתפתח כדי להתמודד עם צורות חדשות של בריונות ברשת. באמצעות הטלת אחריות על יחידים ועל פלטפורמות מדיה חברתית, החוקים מספקים הגנה ותמיכה חיוניות למשתמשים המנווטים בעולם הדיגיטלי.
